ברוכים הבאים. הגעתם לעמוד המאמרים, מחקרים והרצאות בנושא הידרוצפלוס, קראו ותהנו.
נייר עמדה מטעם עמותת הידרוצפלוס ישראל – MRI עם שאנט מגנטי
כותבת המסמך:
נועה יחזקאל לובין, יו״ר עמותת הידרוצפלוס ישראל
מבקר המסמך:
פרופסור מוני בניפלא, יו״ר האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה
מבוא:
הידרוצפלוס הינו מצב כרוני בו הגוף מתקשה לנקז את הנוזל המחי (CSF – Cerebrospinal fluid). עודף הנוזלים גורם ללחץ תוך גולגולתי גבוה. הפתרון להידרוצפלוס הינו כירורגי. הניתוח הנפוץ ביותר הינו ניתוח להשתלת שאנט לכל החיים, צינור עם שסתום המנקז נוזל מתוך חדרי המוח לחלל פנימי בגוף – בד"כ בטן.
שסתומים בעלי לחץ משתנה
חלק מהשסתומים של השאנט לדוגמה Medtronic Strata™ ו-®MIETHKE proGAV בעלי לחץ משתנה ומתכוננים ללחץ הרצוי המשפיע על הלחץ התוך גולגולתי על ידי נוירוכירורג באמצעות מגנט. תכונה זו גורמת לכך שבעת ביצוע בדיקה בשדה מגנטי גבוה, כמו MRI, הם עלולים לצאת מכיונון. דבר זה יכול לגרום לניקוז יתר או לתת ניקוז ולכל התופעות הנלוות לכך.
לכן, לפני בדיקת MRI על החולה לדעת על איזה לחץ השסתום מכוון, במידה ואינו יודע הנוירוכירורג יכול לבצע בדיקה פשוטה לראות זאת. ולאחר בדיקת MRI יש להיבדק באותו היום על ידי נוירוכירורג ובעת הצורך (כ-57% מהמקרים) לכוון מחדש את השסתום ללחץ המקורי.
בעיה:
בקרב חברי העמותה עלה הקושי לקבל טופס 17 לביצוע הדמיית MRI בבית החולים בו הם מטופלים נוירוכירורגית. במקרה שכזה, הם נאלצים לעבור באותו היום לבית החולים לנוירוכירורג המטפל לאחר הבדיקה ואף לעיתים במידה והבדיקה אינה מבוצעת בשעות פעילות המחלקה לעבור דרך המיון על מנת לקבל כיוון מחדש של השסתום. דבר המכביד על החולה ועל מערכת הבריאות גם כן. לכן, אנו ממליצים לאפשר לחולים בעלי שסתום מתכונן לבצע הדמיה בבית החולים בו הם מטופלים.
סיכום עמדתנו:
מומלץ לאפשר לחולי הידרוצפלוס בעלי שסתום מתכונן לבצע הדמית MRI בבית החולים בו הם מטופלים נוירוכירורגית.
ביבליוגרפיה: