MRI עם שאנט מגנטי
הידרוצפלוס הינו מצב כרוני בו הגוף מתקשה לנקז את הנוזל המחי (CSF – Cerebrospinal fluid). עודף הנוזלים גורם ללחץ תוך גולגולתי גבוה.
התקן חדשני E-shunt- של חברת CereVasc
מורכב מנקז אנדווסקולרי של נוזל המוח והשדרה שניתן להשתילו במוח. eShunt System – התקן ה
NPH השוואה בין סוגי טיפול
NPH – הינו הידרוצפלוס מיוחד. מדובר על הצטברות נוזלים בקרב האוכלוסיה הבוגרת בד״כ מעל גיל 60 המאופיינת במהלך קליני אופייני של הפרעה ביציבות,
כנס HA Connect 2023
בגוף שלנו יש הרבה נוזלים. בתינוק 80% מהגוף הוא נוזלים ובבוגרים 50-60% נוזלים. המערכת הלימפטית
אחראית להזיז את הנוזל בגוף.
כנס AACNS 2022 ירושלים
ביה״ח בגרמניה משתמש בשסתום מסוג proGav ולכן המחקר היה על השסתום
מהסוג הזה.
המחקר שלהם השווה את השסתום בגרסה 1.0 ובגרסה 2.0 על 400 פציינטים
תסמונת חדרי חרך
תסמונת חדרי חרך (Syndrome Ventricle Slit )הינו סיבוך שמתרחש כתוצאה מניקוז נוזל המוח
והשדרה באמצעות נקז )שאנט( ונטריקולופריטוניאלי )shunt vp -shunt ventriculoperitoneal).
תסמונת חדרי חרך היא
אי-תלות בשאנט
חד הנושאים הנשאלים בקרב חברי העמותה הוא מהם הסיכויים של מטופל להפסיק להיות תלוי בשאנט. על השאלה הזו
השוואת סוגי ניתוחים בילדים
בניסוי השתתפו כ1000- ילדים אשר ניתוח השאנט הראשון שלהם התבצע עד גיל שנתיים מתוקן. נמצא כי ילדים שביצעו ETV יחד עם CPC נדרשו במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח לכמות ניתוחים גדולה מאשר
זיהוי כשל שאנט בעזרת US
לפי מחקר חדש שימוש באולטרה סאונד עיניים עשוי לאתר במהירות וללא סיכונים כשלים בתפקוד נקזים (שאנטים). המחקר הוצג בכנס האגודות האקדמיות לרפואת ילדים
טיפול לא פולשני להידרוצפלוס
פעם ברבע שעה עובר אדם בארצות הברית ניתוח מוח בשל סיבות שנגרמו על ידי הידרוצפלוס, מצב
ששמו הנפוץ הוא "מים במוח". לא קיים מרפא להידרוצפלוס.
מניעת הידרוצפלוס לאחר דימום מוחי
דימום תוך חדרי )IVH )נפוץ בפגים נדבר על מה גורם לדימום להוביל הידרוצפלוס.
מרבית ההרצאה תדון בפגים, אך המחקר עשוי להיות רלוונטי גם לדימומים בחלק מאוחר יותר בחיים.
סיכונים בריאותיים בהדמיות רפואיות
במאמר זה תוכלו לקרא על הסיכונים בקרינה מייננת ב-CT. להבין מהי הסיכון הריאלי לסרטן מהקרינה
המשמשת ב-CT וכיצד ניתן להגביר את הבטיחות שלנו ושל ילדינו בסריקות CT ומה הן האלטרנטיבות
לסריקות חירום.
פיתוח טכנולוגיה חדשנית לניטור כשל בשאנט
ההתמודדות עם הידרוצפלוס עלולה להיות מאתגרת ביותר. מתוך הכרה בצורך הדחוף בשינוי הדרך
שבה אנו מאבחנים כשלים בתפקודם של נקזים (שאנטים) ומתמודדים איתם משרד ההגנה האמריקני נותן מענק של
התקנת התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה
הידרוצפלוס הינו אחת הפתולוגיות השכיחות ביותר בנוירוכירורגיה של ילדים. אחת הסיבות
לאירועים חוזרים ונשנים של כאבי ראש בקרב ילדים שבמוחותיהם
כנס HA connect 2020
הארגון חילק פרס ל-מתנדב השנה, ג'יימי שהיא בעצמה עם הידרוצפלוס ועברה מספר ניתוחים.
הארגון האמריקאי תומך בשתי רשתות מחקר.
התקנת התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה
(assist shunt positional )כדרך טיפול בתסמונת חדרי החרך
(ventricle slit syndrome)
מאת לי אזולאי (Azolai), שלומי קונסטנטיני (Constantini), להב קונסטנטיני
(Constantini )ויהונתן רוט (Roth)
תרגום: מיה שטראוס
תאריך: 5.8.24
הידרוצפלוס הינו אחת הפתולוגיות השכיחות ביותר בנוירוכירורגיה של ילדים. אחת הסיבות
לאירועים חוזרים ונשנים של כאבי ראש בקרב ילדים שבמוחותיהם הושתלו נקזים הינה תסמונת חדרי
החרך )syndrome ventricle slit). מספר טיפולים פוטנציאליים הועלו כפתרון למצב זה, אך הטיפול
בתסמונת חדרי החרך הינו מאתגר לעתים קרובות. מטרתנו במאמר זה הינה להציג את הנסיון שלנו
בהוספת התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה )shunt positional
Aesculap ,Miethke) (assist )לטיפול בתסמונת חדרי החרך.
שיטות מחקר נתונים קליניים נאספו באופן רטרואקטיבי מכל הילדים שסבלו מתסמונת חדרי החרך
ושטופלו באמצעות השתלת התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה
)Aesculap ,Miethke )במרכז הרפואי שלנו. לקחנו בחשבון את ההשפעות של הליך זה כפי שהן
מתבטאות בתוצאות הקליניות: כמות הביקורים בבתי החולים והצורך בניתוחים נוספים.
תוצאות תשעה מקרים נבדקו במסגרת המחקר. עם הסיבות להיווצרותו של ההידרוצפלוס בקרב
הנבדקים נמנות דימום מוחי תוך-חדרי )אצל שישה נבדקים(, סינדרום בתר זיהומי )infectious post
syndrome( )אצל נבדקת אחת( והידרוצפלוס מולד )אצל שני נבדקים(. הגיל הממוצע שבו הושתל הנקז
הראשון במוחותיהם של הנבדקים היה ארבעה חודשים. סוג הנקז שהושתל בראשונה במוחותיהם של
כל הנבדקים הוא נקז בעל שסתום לחץ דיפרנציאלי )valve-pressure-differential). הגיל הממוצע שבו
התפרצה תסמונת חדרי החרך אצל הנבדקים היה ארבע. הגיל הממוצע שבו הושתל במוחותיהם של
הנבדקים התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה היה .5.5 בקרב
הנבדקים לא נרשמו סיבוכים בתהליך הסב ניתוחי למעט מורסה שהתפתחה סביב תפר )stitch
abscess )במקרה אחד. תקופת המעקב בת שישה חודשים לאחר החדרת התקן שמונע ניקוז בתנוחת
עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה הושוותה לתקופה בת שישה חודשים לפני החדרתו של
ההתקן: מספרם הממוצע של הביקורים בבתי החולים של כל אחד מהנבדקים פחת מ- 2.4 ל- 0.6
)0.0002>p). ארבעה מהנבדקים נזקקו לתיקון של פעולתו של הנקז )revision shunt or LP )לפני
הניתוח להחדרת ההתקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה; לעומת זאת,
אף אחד מהנבדקים לא נזקק לביצוע הליך רפואי בתקופת המעקב בת ששת החודשים מיד לאחר
הניתוח. בבדיקת המעקב האחרונה שביצענו בקרב הנבדקים גילינו שנרשמה הפחתה ניכרת במספר
הביקורים בחדרי מיון בהשוואה לתקופה שלפני הניתוח; על אף זאת, לא נרשם הבדל ניכר במספר
ההליכים הנוירוכירורגיים.
מסקנה החדרת התקן שמונע ניקוז בתנוחת עמידה או ישיבה ומאפשר ניקוז בשכיבה לטיפול
בתסמונת חדרי החרך נקשר להפחתה של תסמינים בטווח הקצר ברוב המקרים, להפחתה במספר
הביקורים בבתי החולים ובצורך מופחת בהליכים שקשורים בתסמונת חדרי החרך.
אי-תלות בשאנט
תאריך: 03.03.2022
סוכם על ידי: עמותת הידרוצפלוס ישראל
אחד הנושאים הנשאלים בקרב חברי העמותה הוא מהם הסיכויים של מטופל להפסיק להיות תלוי בשאנט. על השאלה הזו ניסו לענות במאמר, hydrocephalus with children in removal shunt CSF, שנכתב בשנת .2005 במאמר הסתכלו על 850 מקרים של ילדים עם הידרוצפלוס לא חסימתי. ראו כי ל3.2% )27 ילדים מתוך ה850-( ניתן להגיד בוודאות כי אינם תלוים יותר בשאנט )לא ברור כיצד הגדירו זאת(. המאמר
בחן האם ישנם גורמים מנבאים להוצאתו של השאנט כגון: גיל הכנסת השאנט, גורם להידרוצפלוס, כמות רויזיות, סוג השאנט, משך הזמן בין הכנסת השאנט להוצאתו ועוד.
נמצא כי המקרים בהם הוצא השאנט שכיחים יותר כאשר השאנט הוכנס מוקדם )24 מתוך 27 מהמקרים היו של ילדים להם הוכנס השאנט עד גיל 6 חודשים והמקרים הנותרים של ילדים להם הוכנס השאנט עד גיל שנתיים(. בנוגע לגורם ההידרוצפלוס ב11- מהמקרים היו של הידרוצפלוס לאחר דימום )PHH), ב6 מהמקרים ההידרוצפלוס היה תוצר של ספינה ביפידה. לא נמצא קשר בין כמות הרויזיות או סוג השאנט לפיתוח אי תלות בשאנט. הזמן בין הוצאת השאנט להכנסתו נע בין 8 חודשים ל12- שנים עם חציון של 8 שנים.
במאמר נוסף שנכתב בשנת 1981:
,When is a shunt no longer necessary? An investigation of 300 patients with hydrocephalus and myelomeningocele: 11-22 year follow up,
בחנו 300 מקרים של מטופלים עם ספינה ביפידה שהובילה להידרוצפלוס לאחר 11-22 שנים מהכנסת שאנט. נמצא כי ב51- מהמקרים השאנט היה במצב שאינו מתפקד )למשל קצר, יצא ממקומו וכו׳( ולכאורה מאחר ואינם הראו סימנים קלינים ניתן לחשוב כי אין להם תלות בשאנט. עם זאת ל14- מטופלים מתוך ה,51- בסופו של דבר הופיעו סימנים קליניים ונדרשו ריויזיות לשאנט.
מסקנת המאמר היא כי אין זו המלצה בטוחה להוציא שאנט, גם כאשר המטופל לא עבר רויזיה זמן רב או שיש
סימנים שהשאנט איננו מתפקד מבלי שיפריע למטופל. בכל מקרה, גם לאחר הוצאת שאנט נדרש מעקב
נוירוכירורגי הדוק
NPH השוואה בין סוגי טיפול
תאריך: 10.11.2021
סוכם על ידי עמותת הידרוצפלוס ישראל
NPH – הינו הידרוצפלוס מיוחד. מדובר על הצטברות נוזלים בקרב האוכלוסיה הבוגרת )בד״כ מעל גיל 60(, המאופיינת במהלך קליני אופייני של הפרעה ביציבות, הפרעה בשליטה על סוגרים )בד״כ בריחות שתן(, וירידה קוגנטיבית )בעיקר זיכרון לטווח קצר(. הידרוצפלוס זה איננו גורם לתסמינים
של יתר לחץ תוך גולגולתי, והוא מכונה ״הידרוצפלוס עם לחץ תקין״ – pressure normal – NPH
hydrocephalus.
הסיבות להידרוצפלוס זה אינן ידועות, וכאמור – התסמינים שונים מאלו של הידרוצפלוס שנובעים מעליית לחץ תוך גולגולתית. במרבית המקרים, למבוגרים יש מנגנונים מפותחים יותר מילדים המונעים את עליית הלחץ התוך גולגלתי במקרה של הידרוצפלוס. לרוב מטופל עם חשד ל-NPH יעבור הדמיית MRI לאומדן גודל החדרים והערכה קלינית לפני ואחרי ניקור מותני. ההערכה הקלינית, נועדה לשערך את יעילותה
העתידית על התקנת מערכת השאנט. אבחנת המטופל תתבצע בהתאם לגילו, לתסמינים הקלינים, לרקע הרפואי ולתוצאות הבדיקות. במרבית המקרים, בעקבות הניתוח, קיים שיפור מידיי בכל התסמינים הקלינים )מוטוריקה, שליטה בסוגרים, וקוגניציה( ושיפור לאורך זמן בעיקר מבחינה
מוטורית.
ראשית, נכיר את השיטה המקובל, היום למדוד הצלחה של ניתוחי Pressure Normal – NPH Hydrocephalus בספרות. השיטה מבוססת על הדירוג היפני או ליתר דיוק.״Japanese Committee for Scientific Research on Intractable Hydrocephalus grading system ״
השיטה בוחנת את ההפרעות בהליכה, דמנציה ובריחות שתן )ראו טבלה(. ברוב המאמרים הצלחה בניתוח נמדדת על ידי העלאת הציון הנ״ל.
נשאלת השאלה, האם ניתן לטפל ב-NPH בשיטת ETV ?מספר מאמרים ניסו לענות עליה.
Endoscopic third ventriculostomy (ETV) for idiopathic normal pressure
iNPH (hydrocephalus), מאמר מ2015-
המאמר ניסה להשוות שיטות טיפול במטופלים עם hydrocephalus pressure normal Idiopathic. המאמר מציע את שיטת ה-ETV כאלטרנטיבה לניתוח shunt-VP לא מתכוונן. הניסוי היה – RCT randomized controlled trial כלומר, באופן רנדומלי נתנו לחלק מהפציאנטים לעבור ניתוח שאנט
וחלק ETV. הניסוי בוצע על 42 פציינטים בברזיל בין .2009-2012 לא הצליחו להגיע לתוצאות מוהבקות בגלל חוסרים במידע.
Efficacy of endoscopic third ventriculostomy in old aged patients with normal
hydrocephalus pressure, מאמר מ2018- טוען שלרוב השיטה המקובלת היא טיפול ב-NPH עם shunt VP ובוחן האם ETV יכולה להיות אופציה אלטרנטיבית. במאמר בחנו 21 פציינטים )15 עם iNPH ו6- עם sNPH), כל הפציינטים עברו בדיקת MRI כדי לראות את חלל הזרימה ב-aqueduct
ואת יציאת החדר הרביעי. מסקנת המאמר היתה שראית ל-iNPH יש שיפורים נכרים יותר מאשר sNPH. מסקנה נוספת הייתה ש-ETV מתאים למטופלים אשר חלל הזרימה שלהם חיובי והזרימה .5cm/s מעל עוד מאמר שניסה לבחון את ההשפעות של ETV על NPH הוא effectiveness the of Evaluation
of endoscopic third ventriculostomy (ETV) in the treatment of normal pressure
NPH (hydrocephalus), מאמר מ.2020- האנליזה בוצעה על 20 פציינטים, כולם עברו ביקורת לפני הניתוח, שבוע לאחר הניתוח, חודש לאחר הניתוח ושישה חודשים לאחר הניתוח. במידה ולא בוצע שיפור במצב המטופלים אחרי שבוע, הם עברו ניתוח שאנט. ל55%- מטופלים לא היה שיפור
לאחר ניתוח ה-ETV ולכן עברו ניתוח שאנט. מנגר, ל45%- מהפציינטים היה שיפור ב2- עד 3 נקודות בדירוג היפני. המאמר סיכם ש-ETV יכולה להיות שיטה אפקטיבית לטיפול ב-NPH. המאמר מזכיר את החשיבות של ביצוע ניתוח בסמיכות לזיהוי הסימפטומים. לא הוזכר האם הפציינטים
שעברו שאנט כן השתפרו או לא.
לסיכום, לדעתנו יש צורך במחקר השוואתי על מספרים גדולים יותר של מטופלים כדי להסיק האם ETV מתאים יותר לטיפול ב-NPH על פני שאנט. זו דוגמה למחקר אחד מני רבים שאנחנו שואפים לקדם.
סוכם על ידי עמותת הידרוצפלוס ישראל לתרומות:
www.hyd.org.il/donate
הידרוצפלוס וקורונה
תאריך: 18.11.2020
סוכם על ידי: עמותת הידרוצפלוס ישראל
מצורפת כתבה שמתיחסת לקורונה עם הידרוצפלוס.
לסיכום הידרוצפלוס לא נמנה עם המצבים הכרונים הדורשים התייחסות מיוחדת. אם ההידרוצפלוס מלווה
במחלות נלוות יש לברר בהתאם למחלות הנלוות.
הכתבה מנסה להכריע האם הידרוצפלוס מהווה גורם סיכון לחלות באופן קשה מוירוס הקורונה.
נכון להיום, הידרוצפלוס כשלעצמו אינו מהווה גורם לסיכון יתר. אולם, למי שיש סיבוך בריאותי כרוני נוסף
)לדוגמה: בעיות נשימה,אסטמה, סכרת וכו' ( נמצא בקבוצת הסיכון. חשוב לציין שישנו מסמך CDC בודד שכן
כולל בעיות נוירולוגיות והתפתחותיות כגורם לסיכון אך הוא במיעוט.
טיפים נוספים:
* לדחות תורים לא דחופים )לדוגמא ביקורות( בתיאום עם הרופא.
* אין להימנע מטיפול חירום בשאנט! אם מופיעים סימפטומים לא להתלבט.
סוכם על ידי עמותת הידרוצפלוס ישראל
לתרומות:
www.hyd.org.il/donate
השוואת סוגי ניתוח להידרוצפלוס בילדים
תאריך: 09.01.2021
סוכם על ידי: עמותת הידרוצפלוס ישראל
במאמר:
Surgical resource utilization after initial treatment of infant hydrocephalus
comparing ETV, early experience of ETV with choroid plexus cauterization, and shunt
,insertion in the Hydrocephalus Clinical Research Network
השוו שלוש שיטות טיפול:
הידרוצפלוס בילדים: שאנט, ETV ו-ETV יחד עם CPC
)ניתן לקרא על השיטות באתר שלנו: treatment/il.org.hyd://https/)
בניסוי השתתפו כ1000- ילדים אשר ניתוח השאנט הראשון שלהם התבצע עד גיל שנתיים מתוקן.
נמצא כי ילדים שביצעו ETV יחד עם CPC נדרשו במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח לכמות ניתוחים
גדולה מאשר ETV בלבד או שאנט )באופן מובהק סטטיסטית = לא מקרי( . לרוב הצורך הוא בניתוח
שאנט לאחר שניתוח CPC/ETV לא מצליח.
בהסתכלות לטווח הארוך השוו ניתוח שאנט לETV בלבד )3 שנים ו5- שנים( ניתוח ETV הוביל לכמות
ימי אשפוז נמוכה יותר )באופן מובהק סטטיססטית( ובבממוצע לכמות אשפוזים נמוכה יותר )לא מובהק
סטטיסטית = מקרי(
סיכוי הצלחה בניתוח ETV מושפע מגיל הילד, סיבת ההידרוצפלוס והאם היה לו בעבר שאנט.
בתמונה למטה ניתן לראות כיצד מחשבים את סיכויי ההצלחה ל-ETV מבחינה סטטיסטית עבור ילדים.
הסיכוי להצלחה תלוי ב3- ציונים: גיל + סיבה + שאנט קודם
כך לדוגמה תינוק בן פחות מחודש שנוצר לו ההידרוצפלוס מזיהום ללא שאנט קודם בעל סיכוי של:
0 + 0+ 10 = 10% הצלחה
נער בן 17 עם הידרוצפלוס שנגרם מגידול טקטלי ללא שאנט קודם בעל סיכוי: 50 + 30 + 10 = 90%
הצלחה
ילדה בת ,10 עם הידרוצפלוס שנגרם מדימום מוחי עם שאנט קודם בעלת סיכוי: 50 + 20 + 0 = 70%
הצלחה
כאמור אילו ציונים סטטיסטים, שכמו שכולנו יודעים הם לא מנבאים בודאות מה יקרה. חשוב שתקשיבו
לרופא המטפל, אבל אל תהססו להבין ולאתגר את הרופאים שלכם.
סוכם על ידי עמותת הידרוצפלוס ישראל.
לתרומות:
www.hyd.org.il/donate
בדיקת אולטרה-סאונד בעיניים עשויה לאתר במהירות כשלי שאנט אצל ילדים
מקור: Pediatric Academic Societies
תרגום: מיה שטראוס
תאריך: 04.06.2024
לפי מחקר חדש שימוש באולטרה סאונד עיניים עשוי לאתר במהירות וללא סיכונים כשלים בתפקוד נקזים (שאנטים). המחקר הוצג בכנס האגודות האקדמיות לרפואת ילדים (Academic Pediatric PAS – Societies )שנערך בטורונטו שבקנדה בין ה- 3 ל- 6 במאי.
לדברי מומחים כמעט 30% מהנקזים נשברים, זזים מחוץ למקומם או נחסמים בתוך שנתיים מהחדרתם, ותפקודם של 5% מהנקזים נפגע בכל שנה לאחר מכן. לדברי חוקרים התסמינים של ילדים המובהלים לחדר המיון בחשד לכשל בתפקוד הנקז הם כאלה שקשה לשייך לכשל זה; תסמינים אלה כוללים כאב ראש, הקאות ועייפות. כשל בתפקוד נקז הינו מצב מסכן חיים.
ילדים שבמוחותיהם הושתלו נקזים בדרך כלל עוברים סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI )רבות; במהלך בדיקות אלו הם נחשפים לכמויות עודפות של קרינה וסופגים כמויות עודפות של חומרי סדציה (טשטוש).
הצטברות עודפת של נוזל גורמת למעטפת עצב הראיה להתנפח; רופאים מסוגלים למדוד נפיחות זו באמצעות שימוש באולטרה סאונד עיניים. המחקר גילה שהשוואת קוטר עצב הראייה כשהנבדקים חוו תסמינים של כשל בתפקוד הנקז לקוטר עצב הראייה כשהנבדקים לא חוו תסמינים עשויה לסייע לקבוע האם הנקז חסום. דוקטור אדריאן ל. דייוויס (Davis), חוקרת ראשית של רפואת ילדים דחופה בבית החולים לילדים חולים (Kids Sick for Hospital The )בטורונטו שבקנדה, שנמנתה עם צוות המחקר, אמרה: "מטרתו של צוות המחקר היא לגלות דרכים להפחית את החשיפה לקרינה של הילדים ולזרז את גילוי הכשל בתפקוד הנקז בחדרי המיון".
ילדים שהוחדר למוחם נקז היו קבוצת הבקורת של מחקר זה – מדדנו את קוטר עצבי הראייה שלהם כשהם במצב רגיל וכשהם לוקים בתסמינים. אסטרטגיה זו מכירה בייחודיות של כל חולה ומכירה בכך שלכל ילד שבמוחו הושתל נקז הינו בעל רמה ייחודית של תלות בנקז ויכולת ייחודית לסבול לחץ גבוה במוח." צוות החוקרים בחן 76 זוגות של תוצאות בדיקות אולטרה סאונד עיניים של כמעט 60 ילדים שהגיעו לחדר המיון של בית החולים "לילדים חולים" בחשד לכשל בפעולת הנקז.
החוקרים מציינים שעל אף שממצאי המחקר הינם מבטיחים, יש לאשר אותם על ידי בדיקת אוכלוסייה גדולה יותר של ילדים בצפון אמריקה שבמוחותיהם הושתלו נקזים.
פיתוח טכנולוגיה לניטור כשלים בשאנט
משרד ההגנה האמריקני נותן מענק בסך 5.6 מיליון דולר לחברת Health Senseer Inc, לצורך פיתוח טכנולוגיה חדשנית שתנטר את תפקודם של נקזים (שאנטים)
תורגם על ידי: מיה שטראוס
תאריך: 17.7.2024
ההתמודדות עם הידרוצפלוס עלולה להיות מאתגרת ביותר. מתוך הכרה בצורך דחוף בשינוי הדרך
שבה אנו מאבחנים כשלים בתפקודם של נקזים )שאנטים( ומתמודדים איתם משרד ההגנה האמריקני
נתן מענק בסך 5.6 מיליון דולר לחברת Inc Health Senseer לצורך פיתוח התקן חדשני. מענק זה,
שניתן במסגרת "התוכנית למחקר רפואי תחת ביקורת עמיתים" )Research Medical Reviewed Peer
PRMRP [Program)], יממן את המחקר פורץ הדרך בנושא מיקרו חיישנים אבחוניים מולטימודליים
לניטור תפקודם של נקזי ההידרוצפלוס.
דוקטור סשה לי )lee), המנכ"ל של חברת Inc Health Senseer, מוביל את המחקר החדשני הזה. בלב
המחקר עומד המיקרו חיישן MultiSense – מתקן שפותח לצורך ניטור זרימת נוזל המוח והשדרה בזמן
אמת. להבדיל משיטות האבחון הנהוגות היום, שמסתמכות על בדיקות CT ועל draws fluid"( בדיקת
נוזלים", בתרגום חופשי( ושטומנות בחובן סיכונים כגון חשיפה לקרינה, כאב והתפתחות דלקות,
המיקרו חיישן MultiSense מציע פתרון לא פולשני ואלחוטי. החיישן, שמותקן בתוך נקזים קיימים בעת
החלפתם או בעת ניתוחים שמטרתם לתקן אותם, מציע רצף נתונים מתמשך בזמן אמת על זרימתו של
נוזל המוח והשדרה, כך שניתן לקבל תמונת מצב מהירה יותר ומדויקת יותר של תפקודו של הנקז.
דבר זה עשוי לשנות את חייהם של אנשים הלוקים בהידרוצפלוס. ניטור מתמשך משמעו פחות
ביקורים בבתי חולים, פחות בדיקות פולשניות, והפחתה משמעותית ברמות המתח ואי הוודאות
שמתלווים לכשלים בתפקודם של נקזים. האפשרות לאבחן במהירות כשלים בתפקוד הנקזים
ולהתערב לפני שהם הופכים לחמורים עשויה לשפר באופן ניכר הן את איכות חייהם של אלה הלוקים
בהידרוצפלוס והן את זו של המטפלים בהם; דבר זה יוצר שגרת טיפולים יציבה ונסבלת יותר.
"השתדלנות של עמותת ההידרוצפלוס האמריקנית למען הכללתו של ההידרוצפלוס כתסמונת שיש
לממן את המחקר שלה במסגרת תוכנית ה- PRMRP נתנה למדענים גישה למיליוני דולרים למימון
מחקרים שעוסקים בסיבות להיווצרותו של ההידרוצפלוס, כמו גם בטיפולים ובתרופות להידרוצפלוס,"
אמרה אמנדה גרזון )Garzon), בכירה בעמותת ההידרוצפלוס האמריקנית.
"בכל שנה העמותה עובדת עם סנאטורים אמריקניים כדי לוודא את הכללתו של חקר ההידרוצפלוס
בהצעת החוק של ההקצאות במסגרת תקציב ההגנה. המשמעות של המיקרו חיישן MultiSense
חורגת מהטיפול בחולים אינדיווידואליים. המידע שנאסף על ידי החיישן עשוי להציע תובנות חדשות
בנוגע לסיבות לכשלים בתפקודם של נקזים וכך להוביל לפיתוחם של טיפולים טובים יותר ושל
אסטרטגיות מניעה טובות יותר בעתיד. גם אלה שעוסקים בטיפול בהידרוצפלוס עשויים להרוויח
מהמחקר, משום שכלי אבחוני מדויק יותר ומהיר יותר עשוי לשפר את הטיפול בחולים ולהפחית את
העלויות של הטיפול בהידרוצפלוס."
דוקטור לי מדגיש את התועלות של הטכנולוגיה החדשה: "חיישן ה- MultiSense נותן מידע קריטי על
קצב הזרימה וכך מאפשר אבחון מהיר יותר ומדויק יותר. דבר זה לא רק חוסך זמן ועלויות, אלא גם
מפחית את המתח ואת אי הוודאות של החולים ושל אלה שמטפלים בהם."
ההשקעה של משרד ההגנה האמריקני במחקר זה מדגישה את חשיבותו של פיתוח טכנולוגיה רפואית
חדשנית שמטרתה לענות על צרכיהם של אלה המתמודדים עם הידרוצפלוס. פיתוחו של המיקרו חיישן
MultiSense על ידי חברת Inc Health Senseer נותנת תקווה לחולים ולבני משפחותיהם, וכך מפחיתה
את הסבירות של התפתחות סיבוכים ומשפרת את איכות החיים.